חקר התוואי של יציאת מצרים ופענוחו חייבו אותי להתעמק בגיאוגרפיה המקראית. נצרכתי להבין את הטרמינולוגיה המקראית הנוגעת לשמות המקומות (מקום מסויים נקרא בשמות שונים בזמנים שונים), המיקום הגיאוגרפי המסויים (היכן בדיוק הוא מופיע עפ"י המיפוי המודרני), תוואי קרקע ומאפיינים טופוגרפיים ועוד כהנה וכהנה.
המקרא לא נכתב מתוך כוונה להנחיל לנו ידע גיאוגרפי, ולכן המידע שעמד לרשותי היה מאוד מינימליסטי, ובהרבה מקרים גם חסר לחלוטין. וכאילו לא די בכך, נדרשתי להתמודד מול סתירות מהותיות בין התפיסות המקובלות של הגיאוגרפיה המקראית לבין הממצאים שלי במחקר.
תחילתו של המחקר היתה נעוצה בזיהוי קדש ברנע. כידוע, קדש היא אחת מהחניות היותר מפורסמות של המסע. אך קדש נזכרת גם בהקשר למקום מגורי אברהם (וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר) ובהקשר לבריחת הגר. חקירה מעמיקה של הקשרים אלה העלתה חשד שהזיהוי הנוכחי של ארץ גרר שגוי.
בכך נפתחה "תיבת פנדורה", שחקירתה נמשכה כ- 6 שנים: ככל שהתעמקתי בנושא, נוכחתי שהבנתנו את הגיאוגרפיה המקראית שגוייה, ובכלל זה זיהויים של מקומות הנחשבים כיום כעמודי תווך.
מחקר הגיאוגרפיה המקראית נעשה בד בבד עם מחקר יציאת מצרים. המחקרים היו שזורים זה בזה, כך שהתיעוד עצמו נכתב במגמה שיפורסם כחטיבה אחת במסגרת ספר אחד (אם כי בכרכים רבים). אך ככל שהמחקר הלך והתקדם, ראיתי שפרסום מסקנות המחקר עלול היה לחולל התנגשות מול התפיסות הגיאוגרפיות המקובלות באקדמיה ובציבור. חששתי שאם יוטל ספק לגבי עניין הגיאוגרפיה, עלול הדבר לעורר מחלוקת גם לגבי מחקר יציאת מצרים.
כמובן שלא יכולתי לקחת סיכון כזה, ולכן החלטתי להפריד בין הספרים: הספר "יציאת מצרים – הפענוח" יצא לאור בשלהי שנת תשע"ט (2019), ואילו 'הגיאוגרפיה המקראית' תצא לאור כאנציקלופדיה מקוונת, שתאפשר להקדיש לה מסגרת מודרנית ונרחבת, בעלת יכולות חיפוש ועיון משופרות.
האנציקלופדיה מציגה מידע גיאוגרפי והיסטורי אודות כ- 400 מקומות ואירועים מקראיים. היא מקיפה את כל משך הזמן שבו היה יישוב יהודי בארץ, החל מתקופת אברהם וכלה בתקופת חורבן הבית השני בימי הרומאים.
מכיוון שהמידע מפורט מאוד ועמוס בציטוטים ממקורות עתיקים, הכתובים גם בשפות זרות (ארמית, יוונית, לטינית וערבית), היא מיועדת לבקיאים בתחומי ההיסטוריה או הארכיאולוגיה.
להמחשת הבעייה והאופן שבו נוצרה נדמיין סיטואציה היפותטית: דמיינו איש אינדיאני, שעקב מסע בזמן, מגיע למקום שבו הוא התגורר בשנת 1492 (שנת גילוי אמריקה. הוא זוכר היטב את מאפייני המקום כפי שהיו כשעזב, אלא שכיום המקום הוא העיר ניו-יורק. הוא מנסה לשחזר היכן עמד האוהל שלו, איפה התגוררו חבריו, היכן התחוללה המלחמה, והיכן קבור אביו.
כיצד יוכל למפות את המיקומים והאירועים הזכורים לו? הרי כל הסביבה השתנתה ללא הכר. לא נותרו במקום סימנים מזהים כלשהם, וגם שמות המקומות השתנו הרבה מאוד פעמים. במקום מתגוררים אנשים אחרים, והידע הגיאוגרפי (אם היה בכלל) נשכח ונעלם לעד.
ההיסטוריה היהודית מתחילה עוד מתקופת היות אברהם באור כשדים, והאירועים מתרחשים על פני מרחב גיאוגרפי עצום (למעשה בכל רחבי המזרח התיכון). לאורך אלפי שנים, נמסרה לנו ההיסטוריה, בין אם בכתב ובין אם בע"פ, כשהיא מתארת את האירועים שהתרחשו, תוך ציון שמות מקומות שהיו נהוגים באותה עת, וכפי שנקלטו באזני הכותב, ואכן המידע הגיאוגרפי שבידינו מורכב בעיקרו משמות מקומות ותיאורים טופוגרפיים. מובן שלא נרשמו מפות ואם כבר קיים תיאור גרפי (מתקופת הרומאים), הוא איננו בקנה מידה אחיד וודאי שאינו מפורט.
בדומה לאינדיאני הנ"ל, העם היהודי הוגלה מארצו, ושב אליה לאחר אלפי שנים. המידע הגיאוגרפי אודות המיקומים השונים אבד, ואם כבר השתמר חלק ממנו, הוא סבל מתפיסות ששובשו בכוונה תחילה ע"י הכובשים, במטרה להשכיח את המידע האמיתי (וראה לעניין זה את אשר חולל הקיסר אדריאנוס). יתירה מכך, גם כאשר החלה פעילות "מחקרית" לזיהוי המקומות בארץ ע"י רובינסון, נעשה שימוש בכלי "הדמיון הצלילי", שרק החמיר את המצב, וקיבע זיהויים שגויים, דבר שיקשה מאוד על החזרת הגלגל אחורנית.
חפירות ארכיאולוגיות רבות סותרות לכאורה את המקרא (ראה למשל סקירה זו). האנציקלופדיה "הגיאוגרפיה המקראית" מוכיחה שחפירות אלה נסמכו על זיהויים גיאוגרפיים שגויים, והעדר הממצאים מתקופת התנ"ך נובע מכך שהמקום שבו חיפשו, איננו המקום שיש לחפש בו.
הספר מציג מידע גיאוגרפי והיסטורי אודות כ- 400 מקומות מקראיים במתכונת אנציקלופדית. לגבי כל מקום מוכחת השגיאה ובמידת האפשר מוצג גם המיקום הנכון.
קוראים יקרים,
לצורך מחקר הגיאוגרפיה המקראית נדרשתי לעיין באלפי מקורות, וביניהם ספרים, מאמרים, מפות ואמצעים נוספים. לנוחותכם אני מצרף כאן חלק מהמקורות הללו.
חלק מהמקורות ניתנים להורדה עם ההערות שרשמתי לעצמי, שייתכן ויסייעו גם בידיכם.
מספר פריטים באתר זה הינם פרי עבודתם של יוצרים שזהותם אינה ידועה.
למרות מאמצים נכבדים למצוא את בעלי היצירות, על מנת לקבל את הסכמתם להצגת יצירותיהם באתר, לא תמיד זה התאפשר.
אנו לא טוענים לזכות כלשהי על פריטים אלה.
במידה והנך הבעלים של פריט כלשהו, וברצונך שזכויותיך יצויינו באתר (או שהפריט לא יוצג כאן כלל), אנא פנה אלינו.
