השלכות הסנכרון של הכרונולוגיה המצרית

השלכות הסנכרון של הכרונולוגיה המצרית

ה'היסטוריה' כבר לא תהיה מה שהכרנו

18/02/2025
תוכן העניינים

תקציר

במאמר הראשון בסידרה זו ("הפרעה של יציאת מצרים") הראינו שהכרונולוגיה המצרית שגויה מאוד, ומכיוון שהיא שימשה כבסיס לתיארוך כל האירועים ההיסטוריים במרחב המזרח התיכון. נוכחנו גם שההיסטוריה המוכרת לנו כיום איננה משקפת סדר אירועים אמיתי אלא בליל של השערות לא מבוססות.

במאמר הנ"ל הוכחנו שיציאת מצרים התרחשה בתקופת מלכותו של Merenre Saemsaf, האחרון בשושלת השישית, כלומר זיהינו נקודת סינכרון בין הכרונולוגיה המצרית לבין הכרונולוגיה המקראית. מכיוון שיציאת מצרים התרחשה בתאריך ידוע, הרי שתאריך מותו של המלך ידוע גם כן, וכך ניתן לסנכרן גם את קצהו המוקדם של ציר הזמן המצרי.

תובנה זאת, ביחד עם תובנות נוספות לגבי תהליכים היסטוריים אחרים, מאפשרת את השחזור של הציר, ובניית הידע ההיסטורי על כל היבטיו. לשחזור זה יהיו השלכות עצומות על תחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה, משום שהכרונולוגיה המצרית משמשת כבסיס לתיארוך ההיסטוריה של המזרח התיכון כולו.

השלכות הסינכרון על המחקר ההיסטורי הכללי

מכיוון שכל המחקר המדעי, באשר להיסטוריה והארכיאולוגיה של המזרח התיכון, התבסס על הכרונולוגיה המצרית השגויה, השתבש הסינכרון עם הכרונולוגיות של שאר עמי המזרח התיכון. ההיסטוריות של עמים אלה הוקרבו לטובת שימור הכרונולוגיה המצרית, כמו גם הארכיאולוגיה בכל אותם אזורים.
למעשה, התברר שדווקא ההיסטוריות של אותם עמים הן הנכונות, ואילו ההכרונולוגיה המצרית, שהחוקרים כל כך התאמצו לכפות על ההיסטוריות הללו, התבררה כשגויה. במאמרי ההמשך שבסידרה זו נוכיח את האמירה הפסקנית (אך חיונית) הזו.

קיצור ציר הזמן המצרי מוביל לכך שאירועים שעד עתה חשבו שהתרחשו מאוד מוקדם ממוקמים על ציר הזמן הרבה יותר מאוחר. יתירה מכך, התברר שהכרונולוגיה הקיימת מכילה כפילויות רבות, ואלו יצטרכו להימחק. כל זה יוביל לפרדיגמה חדשה של ההיסטוריה העתיקה, ויסייע מאוד במחקר ההיסטורי. ניתן לצפות שתחומי המדע הרלוונטיים יצטרכו להתעדכן:

  • סנכרון מחדש של כרונולוגיות של תרבויות שכנות (ישראל ויהודה, אמורים, חיתים, אשור, בבל ופרס)
  • החזרת הגלגל לאחור בכל הקשור לאילוצים שהושתו על היסטוריות העמים השכנים, כמו תקופת החושך ביוון.
  • הבנת הקשרים הבינלאומיים של מצרים לאורך ההיסטוריה
  • חיזוק מעמד המקורות המקראיים והחז"ליים כמקורות היסטוריים וגיאוגרפיים אמינים
  • ביסוס מעמדה של ההיסטוריה היהודית במסגרת ההיסטוריה המצרית, ובאופן ספציפי הירידה למצרים תקופת העבדות והיציאה ממנה
  • שינוי בהבנת התפתחות הטכנולוגיה במזרח הקדום, וההכרה שארועים כמו בניית הפירמידות התרחשו בתקופת הברזל ולא בתקופת הברונזה כפי התפיסה הנוהגת כיום.

יישוב המחלוקת סביב הכרונולוגיה המצרית

הכרונולוגיה המצרית הייתה נושא לוויכוחים ומחלוקות רבות בין החוקרים במשך שנים רבות, וזאת משום שעד כה לא נמצאו ממצאים חד משמעיים שעל פיהם ייקבע הסנכרון. עתה, כשהעובדות נקבעו כאובייקטיביות, יוכלו המומחים להגיע להסכמות, כי ספקות רבים יוסרו, והדיון לא יהיה תיאורטי.

סנכרון הקצה המוקדם של ציר הזמן יאפשר: 

  • קיצור משמעותי של הכרונולוגיה המצרית
  • ארגון מחדש של סדר האירועים בתקופת הממלכה הקדומה והתיכונה
  • הבנה חדשה של "תקופות הביניים" המצריות ומשמעותן
  • זיהוי מחודש של מלכים ואירועים נוספים.

השלכות על האגיפטולוגיה כדיסציפלינה

  • הכרה במקומו המרכזי של יוסף המקראי בתולדות מצרים העתיקה
  • זיהוי התהליכים שהביאו לחורבן מצרים, ופענוח זהות החיקסוס
  • הבנה טובה יותר של תהליך התפתחות השושלות המצריות
  • איתגור הפרדיגמה המקובלת של התפתחות התרבות המצרית
  • הנחות יסוד רבות שעל בסיסן מושתתת הדיסציפלינה יצטרכו להבחן מחדש

השלכות מתודולוגיות

  • דיון מחודש במתודולוגיה של קביעת כרונולוגיה
  • חיזוק הצורך בגישה בין-תחומית במחקר ההיסטורי
  • הדגשת חשיבות השילוב בין מקורות היסטוריים שונים
  • עידוד לבחינה מחדש של "אמיתות מקובלות" בהיסטוריוגרפיה
  • פיתוח כלים חדשים לסנכרון בין כרונולוגיות שונות

הזדמנויות חדשות למחקר

  • פתיחת כיווני מחקר חדשים בתחום הסנכרון בין תרבויות
  • אפשרות לפתרון תעלומות היסטוריות נוספות
  • הזדמנות לשילוב מתודולוגיות מחקר מתחומים שונים
  • פוטנציאל לגילויים חדשים בעקבות הפרדיגמה החדשה

השפעה על תחומים נוספים

  • מחקר המקרא: ביסוס מעמדו של המקרא כמקור היסטורי אמין
  • ארכיאולוגיה: פרשנות מחודשת של ממצאים
  • המזרח הקדום: הבנת יחסי הגומלין בין מצרים למסופוטמיה
  • מחקר הלשון: הבנת התפתחות השפות העתיקות

אתגרים צפויים

לנוכח ההשלכות של גילוי זה על כל כך הרבה תחומי ידע, צפויה התנגדות מאסיבית מכיוון הממסד האקדמי המסורתי:

  • קושי בשכנוע חוקרים לבחון מחדש עבודות מחקר קיימות
  • צורך בעדכון ספרי לימוד וחומרי הוראה
  • אתגר בהתאמת ממצאים ארכיאולוגיים לכרונולוגיה החדשה
 
מאז פרסום הספר "יציאת מצרים – הפענוח", נוכחתי שהקושי הגדול ביותר ינבע מחוסר רצונם של גורמים באקדמיה לשנות ממנהגם. במילים אחרות, הקושי איננו אובייקטיבי אלא נעוץ בגורמים התנהגותיים שמקורם פרסונאלי/אגואיסטי. בעניין זה ראה את שכתבתי על עמדת האקדמיה בנושא יציאת מצרים
המאמר פורסם גם ברשתות
Academia.edu Icon
ResearchGate Icon
LinkedIn Icon
JStor Icon
איש כורז
המאמר תרם לכם ערך?
שתפו אותו עם חברים!
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
LinkedIn
אישה כורזת
מאמרים לפי נושאי מחקר
0 0 מדרגים
דרג את התוכן

0 תגובות
הישנות ביותר
החדשות ביותר המדורגות הכי גבוה
הערות בגוף הטקסט
צפה בכל התגובות

מקורות וספרות

ספרים
שם המקור
שם המחבר

תיאור

שם המקור
שם המחבר

תיאור

כותרת אלמנט
לורם איפסלחךללום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סילט אגמטן.
רצועת טקסט

טקסט הקישור

טקסט הקישור

טקסט הקישור

זכויות היוצרים שמורות

מספר פריטים באתר זה הינם פרי עבודתם של יוצרים שזהותם אינה ידועה.

למרות מאמצים נכבדים למצוא את בעלי היצירות, על מנת לקבל את הסכמתם להצגת יצירותיהם באתר, לא תמיד זה התאפשר.

אנו לא טוענים לזכות כלשהי על פריטים אלה.

במידה והנך הבעלים של פריט כלשהו, וברצונך שזכויותיך יצויינו באתר (או שהפריט לא יוצג כאן כלל), אנא פנה אלינו.

רוצה להרוויח 25% מכל מכירה ?

הצטרף עכשיו לתוכנית השותפים שלנו
ותתחיל להרוויח הרבה ובקלות!

חדשות עתיקות

חדשות-עתיקות

החוש ה-11

חקר יציאת מצרים

הגיאוגרפיה המקראית

הכרונולוגיה המצרית

מי בנה את הפירמידות

כיצד בנו אותן

השימוש בפריט זה נעשה
באדיבות הבעלים

קח אתך ספר להרצאות!

הוסף לסל גם ספר,
וקבל 25% הנחה
על כל הסל!